סיפור מסע לילדים: אהרון והעיפרון הסגול
הספרון הקטן "אהרון והעיפרון הסגול" הוא אחד הספרים האהובים עליי. קרוקט ג'ונסון פרסם את הספר ב-1955. ג'ונסון היה למעשה שם העט של הקריקטוריסט ומאייר ספרי הילדים האמריקאי דייוויד ג'ונסון ליסק (1975-1906).
"אהרן והעיפרון הסגול" יצא לאור בעברית בהוצאת מודן בשנת 1970 בתרגומה של רנה שני. שם הספר במקור הוא “Harold and the Purple Crayon” והוא הראשון בסדרת הספרים על הילד Harold. הספר כבש את ליבם של ילדים רבים, לצד חוקרים ומבקרים, והפך לרב מכר בינלאומי.
לא ידעתי דבר על המתרגמת רנה שני, וכשחיפשתי עליה קצת מידע הופתעתי לגלות שהיא הייתה משוררת וגורו רוחני. רבים הכירו אותה ויש דעות לכאן ולכאן על אופייה ועל התנהגותה. בחייה הקצרים היא השאירה חותם ייחודי, אבל לרוע המזל היא מתה בהודו מצהבת ב-1983, בהיותה בת 46 בלבד.
סיפור העלילה
הסיפור מתחיל במשפט המקסים הזה:
"ערב אחד ישב אהרן וחשב, ואחרי מחשבות רבות, החליט לצאת לטיול לאור הירח".
מכאן העלילה עוקבת אחר הילד אהרון היוצא למסע של חקירה עצמית וכן חקירה של העולם שמסביבו. אהרן מתמודד עם מצבים שונים ומוצא פתרונות יצירתיים לבעיות שנקרות בדרכו. הוא זקוק לשביל, אז הוא מצייר שביל. הוא ממשיך ומצייר עץ תפוחים כדי לא לתעות ביער, ואז מוסיף דרקון שישמור על התפוחים. הוא נבהל וטובע בגלים, אבל מצייר לעצמו סירה וכך הלאה.
המסר של ג'ונסון הוא אוניברסלי ומתאים לכל מקום ולכל זמן. היום היינו מתארים את אהרן כמי ש"זורם עם החיים". מצד שני, אהרן הוא דמות פרטית והוא זקוק לפינה משלו. כמו כל אדם הוא מתמודד עם אתגרים שונים במהלך חייו, אבל גם כהוא נכשל הוא מיד ממשיך הלאה:
"הוא קיווה שיוכל לראות את חלון חדר השנה שלו מפסגת ההר. אבל כאשר הציץ לעבר הצד השני, החליק ולהר הזה בכלל לא היה צד שני. הוא נפל, ישר באוויר. אבל, למזלו, היה לו שכל והיה לו עפרון סגול. הוא עשה כדור פורח ונאחז בו".
אלמנט החירות בולט בדמותו של אהרן. הוא יוצא למסע לבדו. ההתרחשות כולה מתרחשת במוחו של אהרן ובמחשבותיו. ג'ונסון שואב אותנו, בעזרת האיורים המקסימים שלו, אל העולם שאהרון יוצר בעזרת העיפרון הסגול. השילוב בין האיורים שמספרים את הסיפור בעצמם ובין הטקסט הקצר, אך הסוחף, מאפשר לקוראים להרגיש חלק מהעולם הפנימי של אהרון. אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך העלילה ומקבלים על עצמנו את החוקים של העולם אותו ג'ונסון יצר. הקצב של העלילה נבנה בעזרת משפטים קצרים ופעלים רבים היוצרים התרחשות מהירה.
השם "אהרון"
המתרגמת בחרה לשנות את שם הגיבור ל"אהרון". החל מ-1948 ואף קודם לכן, הנטייה לשנות את שמות הגיבורים לשמות עבריים הייתה רווחת בספרות הילדים העברית. שינוי השם נועד כדי להעמיק את השורשים בארץ. בימינו, המצב שונה ולעיתים נדמה שידיעת האנגלית חשובה יותר מידיעת העברית. לפיכך, רוב הסיכויים שאם הספר היה יוצא לאור היום, השם "הרולד" היה נשאר שמו של הגיבור.
גם האפיון החיצוני של אהרון מעורר תהיות. האיור שלו מעט אמורפי: ילד קטן קומה, קירח, לבוש מין אוברול לבן או שאינו לבוש כלל?
נקודות למחשבה
בן כמה אהרון? על מה הוא חשב לפני שהוא יצא לטיול ומה הייתה המטרה של הטיול? ולמה הוא יצא לטייל לבדו בשעה שכבר חשוך, ואיפה הוריו? אלו הן כמה מהשאלות שעולות לאחר שקוראים את הספר יותר מפעם אחת. מלבד אהרן אין בסיפור דמות של מבוגר או דמות אנושית אחרת. ישנו המספר שמציג את העלילה, ויש תחושה שהתרחשות אחת מובילה להתרחשות הבאה בעקבותיה. החיפוש של אהרון אחר הירח נדמה כחיפוש רוחני אחר דרכו האישית של אהרן בעולם.
העלילה רצופה ניסיונות וקשיים וכשאהרון זקוק לעזרה הוא מוצא את הדרך לפתור את הקושי. רק לקראת סוף הסיפור נזכר אהרן בחדר השינה שלו. זהו הרמז הראשון לאיזו שהיא מציאות מוכרת. גם כשאהרן מבקש עזרה הוא בעצם יודע בעצמו מה הכיוון בו הוא צריך ללכת, והוא רק זקוק לחיזוקים.
"הוא פשוט לא ידע היכן החלון שלו. הוא החליט לשאול שוטר. השוטר הצביע בכוון שבו רצה אהרן ללכת בין כה וכה. אבל אהרן אמר לו "תודה רבה".
סיום המסע
הסיפור הוא של אהרן בלבד. בסיום המסע אהרן מוצא את החלון שלו, הוא מבין שהחלון נמצא תמיד מסביב לירח. הוא מצייר לו מיטה, ומושך אליו את השמיכה. ספרי ילדים רבים מסתיימים בכך שהילד שוכב לישון. זהו רגע אינטימי שבו בדרך כלל דמות הורית מרגיעה ומלטפת משתתפת בו.
בסיפור שלנו אהרן משכיב את עצמו: "העיפרון הסגול נפל על הרצפה, ועל אהרן נפלה תרדמה עמוקה".
"אהרון והעיפרון הסגול" הוא ספר רוחני שלא מנסה לדבר בשפה רוחנית. הוא ספר לילדים שלא מנסה "להתיילד", הוא ספר להורים שלא מנסה לפייס או להרגיע, הוא ספר ייחודי שאומר כל-כך הרבה בכל-כך מעט מילים.